צ'קליסט – שאלות בנושא תורים

חלק א' – לפני כתיבת קוד

הבנת הדרישה

□ מה הפעולה צריכה להחזיר?
□ מהו טיפוס הערך המוחזר: מספר / בוליאני / אובייקט / תור?
□ האם בסוף הפעולה התור צריך להישאר כפי שהיה בתחילת הפעולה?
□ האם זה תור רגיל או תור עדיפויות?
□ האם זה תור של אובייקטים?

אילוצים

□ האם מותר להשתמש במבני נתונים נוספים?
□ האם מותר להשתמש בתור עזר?
□ האם יש הנחות או הקלות מיוחדות בשאלה?

תכנון הפתרון

□ האם אני צריך לדעת את גודל התור?
□ האם אני צריך תור עזר?
□ האם הפתרון יהיה פשוט יותר אם אחלק אותו לשני מעברים על התור?
□ האם כדאי לעבוד על עותק של התור?
□ האם אני עלול לבצע return לפני שהתור שוחזר?
□ האם עדיף להשתמש ב־Head() במקום להוציא איבר?
□ האם אני באמת חייב להוציא את האיבר מהתור?

דגשים לתכנון פתרון של תורי עדיפויות

□ האם התור כבר ממוין?
□ לפי איזה שדה מתבצע המיון?
□ האם מספיק לי לקרוא את ערך העדיפות, או שאני צריך לגשת לאובייקט כולו?
□ האם שינוי שדה העדיפות מחייב שינוי מיקום בתור?
□ האם אני ניגש לנתוני האובייקט באמצעות פעולות המחלקה?

לפני כל Remove() עצרו ושאלו את עצמכם: האם אני באמת צריך להוציא את האיבר, או שמספיק להשתמש ב־Head()?

חלק ב' – לאחר כתיבת הקוד

מבנה התור

□ האם החזרתי את כל האיברים לתור?
□ האם סדר האיברים נשמר?
□ האם שחזרתי את התור במלואו?

תנאי עצירה

□ האם השתמשתי ב־IsEmpty()?
□ האם בטעות בדקתי null?

`Remove()` / `Head()`

□ האם איבדתי איבר בלי לשמור אותו במשתנה?
□ האם הוצאתי איבר למרות שהיה מספיק להשתמש ב־Head()?

לולאות

□ האם גודל התור משתנה תוך כדי הריצה?
□ האם אני מסתמך על Count בזמן שהוא משתנה?

בדיקה אחרונה

□ האם הפתרון פשוט ככל האפשר?
□ האם השתמשתי בתור עזר רק אם באמת היה צורך?
□ האם יש דרך קצרה או ברורה יותר לפתור את השאלה?